#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג. 1 קטנה וחרשת שקידושיהן דרבנן האם ממאנות, אוכלות בתרומה, יש להן כתובה, ומאי שנא?	"מיאון - קטנה ממאנת, אבל חרשת לא כיון שלעולם תוכל למאן ימנעו ולא ישאו אותה.<p dir=""rtl"">תרומה - קטנה אוכלת (בתרומה דרבנן), וחרשת לא אכלה גזירה שמא יאכיל חרש בפקחת בתרומה דאורייתא (ובקטנה לא גזרו דמשום זמן מועט אין לגזור, ובירושלמי ביארו משום שיהיו קופצים עליה &lt;תוס'&gt;).</p><p dir=""rtl"">כתובה - קטנה יש לה כשמתגרשת {ולא בבמאנת}, חרשת אין לה כדי שלא ימנעו מלשאת אותן אבל אם כתבו חייבים [וכן חרש שנשא פקחת אין לה כתובה ולא מתקנים כדי שינשאו לו שיותר משהאיש רוצה לישא האשה רוצה לינשא מכל מקום אם זה לצרכו כותבים לו].</p>"	יבמות קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיג. 2 חרש האם הוא ודאי כשוטה או ספק, ומה גדר הספק?<p dir=""rtl"">חרשת שנישאת האם חיבים עליה אשם תלוי ומדוע?</p>"	"תנא דמתניתין בתרומות שאומר אין תרומתן תרומה ס&quot;ל שודאי אין בהם דעת, רבי אלעזר אומר תרומת חרש לא תצא לחולין שהוא רק ספק כשוטה.<p dir=""rtl"">הסתפקה הגמ' האם ס&quot;ל לר&quot;א שיש לו דעת קלושה והסתפק האם נקרא דעת וממילא יכול לגרשה בגט, או שדעה קלושה אינה כדעת אלא שפעמים יש לו דעה גמורה ואם כן אינה יוצאה בגט, ולא נפשט.</p><p dir=""rtl"">חרשת שנישאת רב חייא בר אשי אמר שמואל סובר כר&quot;א שהיא ספק בכל זאת לל&quot;ק פוטרה מאשם תלוי דס&quot;ל בעינן חתיכה מב' חתיכות [אף דר&quot;א עצמו לא ס&quot;ל הכי], לל&quot;ב כיון דס&quot;ל כר&quot;א מחיבו באשם תלוי. </p>"	יבמות קיג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 1 שוטה האם מתגרשת מדאורייתא ומדרבנן (יודעת לשמור גיטה ועצמה, לא גיטה ולא עצמה, גיטה ולא עצמה)?	"יודעת לשמור גיטה ועצמה - מתגרשת לכתחילה.<p dir=""rtl"">אינה יודעת לשמור גיטה ועצמה - מדאורייתא אינה מתגרשת דכתיב &quot;ושלחה מביתו&quot; וזו משלחה וחוזרת, וכתיב &quot;ונתן בידה&quot; רק מי שיש לה יד לגרש עצמה אחר מקבל גיטה.</p><p dir=""rtl"">יודעת לשמור גיטה ואינה יודעת לשמור עצמה - מדאורייתא מתגרשת (לר' יוחנן בן נורי נראה שאינה מתגרשת), מדרבנן אינו מוציאה שלא ינהגו בה מנהג הפקר.</p>"	יבמות קיג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיג: 2 חרש האם מגרש וחרשת האם מתגרשת ומדוע?	"חרש שנשא חרשת כשם שכונס ברמיזה כך מוציא.<p dir=""rtl"">פיקח שנשא פיקחת ונתחרש הוא אינו מוציא לעולם שקידושיו דאורייתא וצריך דעת לגרש. נתחרשה היא ריב&quot;נ סובר שאינה מתגרשת כמו כשהוא התחרש אבל חכמים אומרים כיוון שהאשה מתגרשת שלא מדעתה אף חרשת מתגרשת.</p><p dir=""rtl"">העיד ר' יוחנן בן גודגדא על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט, אמרו לו אף זו כיוצא בה.</p>"	יבמות קיג:		
